רשימת הקורסים בתכנית ניהול מדיניות אנרגיה

רשימת הקורסים בתכנית ניהול מדיניות אנרגיה

הערה: רשימת הקורסים נתונה לשינויים, ועשויה להשתנות משנה לשנה.

קורסי ליבה

בקורס נלמד על יסודות המבנה הקיים והצפוי של משק האנרגיה בישראל, תוך עמידה על יישום מדיניות הממשלה וגיבוש הצעדים להגשמת יעדיה בשנים הבאות. נושאי הקורס: פיתוח משק האנרגיה לאור מגמות עולמיות ומקומיות. מאפייניו העיקריים של משק האנרגיה בישראל. תשתיות משק הדלק, החשמל והגז הטבעי. משק החשמל: “רפורמה” בחברת החשמל וייצור פרטי; מעבר לשוק חשמל תחרותי. גז טבעי: פיתוח משק הגז הטבעי לצורכי פנים וחוץ; תגליות חדשות ותחרות במשק. אנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית. תכניות הממשלה לשימוש בדלקים אלטרנטיביים.
הקורס מתמקד בהיבט הפוליטי של האנרגיה במערכת הבינלאומית. מטרתו הינה להקנות יכולת ניתוח של השפעת אנרגיה על המערכת הפוליטית הבינלאומית, ולימוד העקרונות הרלוונטיים להבנת הפוליטיקה של האנרגיה בישראל. נושאי הקורס: הבנת המגמות הגלובליות של משק האנרגיה בתפוקה וצריכה. מרכזיותה של האנרגיה במציאות המודרנית. השפעתה של האנרגיה על המערכת הבינלאומית, כולל על סכסוכים בינלאומיים. שינויי אקלים ופוליטיקה בינלאומית. השפעה על מדינות יצרניות וצרכניות אנרגיה עיקריות, וההשלכות על מדיניות החוץ שלהן.
הסטודנט/ית ינתח, באמצעות הבנת הטכנולוגיות והכוחות הכלכליים והפוליטיים הפועלים בשוק, את משק האנרגיות המתחדשות בארץ ובעולם. הדיון (פרלמנט) והתרגילים בכיתה והסמינריון יאפשרו התמקדות והעמקה בסוגיות אלה.
הקורס דן בתפקיד אנרגיה בכלכלה ובמאפיינים העיקריים של היצע וביקוש לאנרגיה לסוגיה. הנושאים כוללים את הקשר בין שימושי אנרגיה לצמיחה כלכלית ולסביבה; שימור; מקורות אנרגיה מתחדשים; שווקי נפט עולמים; מדיניות אנרגיה בארה”ב ובישראל. הקורס מנתח היבטים תיאורטיים ואמפיריים של התנהלות שווקי נפט, גז טבעי, פחם וחשמל. כמו כן נבחנים מסי אנרגיה, פיקוח על מחירים, יעילות אנרגטית וסוגי מדיניות לניהול היצע, ניהול ביקושים והפחתת הזיהום. במסגרת הקורס נלמד מודל הוטלינג והתיאוריה של מלטוס; הגורמים המשפיעים על מחירי הנפט ; Pick oil ; מודל הפירמה הדומיננטית לניתוח התנהגות OPEC ומתחרותיה.

קורסי חובה

קורס השלמה (בתוך לימודי התואר השני).
ציון עובר בקורס – 66. סטטיסיטיקה תיאורית: מיון לפי מהות המשתנה ולפי רמות מדידה. ארגון נתונים – טבלאות וגרפים. מדדי מרכז – שכיח חציון וממוצע, אפיון צורת ההתפלגות, קביעת מדד אופייני. מדדי פיזור – תחום, תחום בין-רבעוני, שונות וסטית תקן, תכונות משמעות והקשר לצורת ההתפלגות. מדדי מיקום יחסי – דירוג אחוזוני וציוני תקן. מדדי קשר. הסתברות: מרחב מדגם, אירועים והסתברויות. משתנה מקרי וסוגי התפלגויות. סטטיסטיקה הסקתית: מבחן Z למדגם יחיד. מבחן T למדגם יחיד.
הקורס מקנה בקיאות במסגרת הנורמטיבית המשפטית המסדירה תחומים שונים של איכות הסביבה והכרות בלתי אמצעית עם ה”שחקנים” הפועלים בכל תחום עם הכלים המשפטיים העומדים לרשותם ועם היקף סמכויותיהם ואופני הפעלתם. בקורס יושם דגש על העלאתן ועל פתרונן של בעיות משפטיות אמיתיות המטרידות את ה”שחקנים”, כמי אשר נתקלים בהן בעבודתם היומיומית. נושאי הקורס: הפקתה של אנרגיה ממקורות מתכלים ומתחדשים הולכתה והשימוש בה כפופים למערכת מורכבת ומתפתחת של חקיקה ושל תקינה. רישיונות והיתרים של מתקנים להפקת אנרגיה והולכתה הפועלים בישראל ובשטחים ימיים סמוכים וכן חקיקה ישראלית מפנים אל תקינה ואל חקיקה בנושאי אנרגיה / סביבה זרה ומסתמכים על עקרונות ועל הוראות מהמשפט הבינלאומי. השלכות בין גבוליות של ייצור אנרגיה והתמודדות עם השפעות כמו שינוי אקלים מחייבים התגייסות בינלאומית, אשר גם ישראל צד לה. התפתחות דיני האנרגיה במשפט הבינלאומי והישראלי. אנרגיות נקיות / מתחדשות והשלכותיו המעשיות על הרשויות, על התעשייה ועל הצרכן בישראל. חקיקה ישראלית, אמנות ופרוטוקולים בינלאומיים תוך התמקדות בקשר בין נושאי אנרגיה, סביבה ומשאבי טבע.
לקורס שני חלקים. מטרת החלק הראשון להקנות כלים לקריאה, ניתוח וכתיבה של מאמר מחקרי על כל רכיביו תוך התייחסות למושגי יסוד במחקר המדעי: שאלת המחקר, השערות, מבנה המחקר, סקר ספרות וכו’. מטרת החלק השני להציג שיטות סטטיסטיות מתקדמות לניתוח נתונים הנאספים במחקר. הקורס נועד להקנות הבנה תיאורטית וכלים מעשיים שיאפשרו לסטודנט לבצע את הניתוחים הסטטיסטיים במחקרים בתחום המחקר הסביבתי. בנוסף, הידע שיקנה הקורס נועד לשמש בסיס יעיל שיאפשר לסטודנטים ללמוד סוגי ניתוחים שונים שלא יכסו במסגרת הקורס.

The course explores the application of economic theory to environmental and natural resource management. The first part of the course addresses the theoretical foundations of the connections between the economy and the environment, the role of competitive markets, the theory of externalities in microeconomics, and the natural capital and ecosystem service framework. The role of economic valuation of environmental resources, cost-benefit analysis and cost-effectiveness analysis will be explored. The principal economic policy mechanisms for addressing environmental externalities will be presented. Finally, the course will conclude with practical examples of the application of environmental economics principles to climate change and to the spatially explicit analysis and mapping of ecosystem service values

ביסוס הידע המדעי וההבנה לגבי השפעות האדם על הסביבה (ייצור ושימוש באנרגיה, תחבורה, פסולת, חקלאות). הקורס יאפשר לסטודנט.ית להכיר את אתגרי משק האנרגיה, הסביבה, המים ואף המזון והכלכלה העולמית. בנוסף, במהלך הקורס נבחן את המהלכים בעולם ובישראל להתגבר על אתגרים אלה (יעדי הפיתוח בר הקיימא של האו”ם, הערכת סיכונים של הפורום הכלכלי, צמיחה ירוקה, כלכלה מעגלית ועוד).
במהלך הקורס נכיר את תחום הניהול על רבדיו השונים החל מסגנונות ניהול וסקירת מערך הניהול הארגוני וכלה בתהליכי קבלת החלטות ובאסטרטגיות לשינוי ארגוני ומבני. כמו כן, נדון ביחס שבין ניהול למנהיגות תוך סקירת גישות מרכזיות בתחום המנהיגות.
מטרת הקורס הינה לחשוף את הסטודנטים לנושאים סביבתיים חדשים ומגוונים, לעבודות המחקר של בוגרי החוג, לעבודות תזה ודוקטורטים בתהליך, וסוגיות סביבתיות שונות הנידונות בימי עיון המתקיימים במהלך כל שנה ברחבי הארץ . במהלך הקורס יתקיימו גם הרצאות אורח של בכירים ובעלי תפקידים שונים במשק ובמוסדות וארגונים ציבוריים סביבתיים, שיסבירו על נושאי סביבה בוערים ויעלו לדיון סוגיות סביבתיות חשובות. מפגשי הסמינר החוגי מתקיימים במהלך 2 תקופות לימוד בשנה, שבמהלכם חלה חובת נוכחות ב- 22 מפגשים. לתכנית המפגשים – http://nrem.haifa.ac.il/?page_id=3732. בנוסף להם, חלה חובת נוכחות (והגשת סיכומים) ב- 5 ימי עיון העוסקים בנושאים סביבתיים. צבירת הנוכחות במפגשי הסמינר החוגי וימי העיון תעשה במהלך לימודי התואר.

קורסי חובת בחירה

יש לבחור אחד משני קורסי חובה אלו.

The sustainable management of the scarce available freshwater resources – both for human use and preservation of healthy natural water ecosystems – is a key tenet of Israel’s environmental management and policy. The purpose of this course is to provide the theoretical and technical knowledge on the crucial water quality parameters, the regulatory and health requirements for water consumption and disposal, and the technologies involved in the treatment of water, both for drinking purposes and wastewater treatment. The specific focus is on the basic aspects of the various involved treatment processes, with the objective of providing guidance to those students who are either beginning to deal with these subjects or feel the need to organize the knowledge gained during their work experience in a better-structured and comprehensive framework

שינויי האקלים הם כיום אחת הבעיות הקשות והסבוכות ביותר שניצבו בפני האנושות אי פעם. השפעות שינויי האקלים ודרכי ההתמודדות עימן משתנות ממקום למקום ומחברה לחברה. כיום, כמעט כל עיסוק בתחום סביבתי נוגע בצורה זו או אחרת בשינויי אקלים ועל כן, ישנה חשיבות רבה בהבנת יסודות התחום. מטרות קורס זה הן להעניק הבנה של המדע העומד בבסיס העיסוק בשינויי האקלים ולחשוף את התלמידים להיבטים שונים של נושא מורכב ואינטרדיסציפלינרי זה. בתום הקורס, התלמידים יהיו מצוידים בידע בסיסי על:
  • הרעיונות הבסיסיים של מדע שינויי האקלים
  • הגורמים האנושיים שמקדמים את שינויי האקלים
  • תחזיות לגבי שינויי האקלים בעתיד
  • השפעות בהווה ותרחישים עתידיים של השפעת שינויי האקלים על האדם והטבע
  • היערכות לשינויי אקלים והתמודדות עם מציאות משתנה

סך כל מספר השש”ס לקורסי החובה בתכנית- 26/27 שש”ס

  סטודנטים הלומדים במסלול א’ עם כתיבת עבודת גמר מחקרית- תזה (28 שש”ס), או מסלול ב’ עם כתיבת פרויקט גמר (36 שש”ס) יוכלו להשלים את יתרת השש”ס מקורסי הבחירה הבאים.

קורסי בחירה

המשבר הסביבתי ההולך ומתעצם מאיים לערער את יסודות החברה האנושית המודרנית. סביבת ותנאי המחייה של המין האנושי צפויים להיפגע בקצב הולך וגובר במהלך המאה ה- 21 והתנאים הנוחים שבהם אנו מורגלים, עשויים להתחלף במציאות של מחסור וקושי. למרות זאת, האסטרטגיה הרווחת בהתנהלותם של ממשלות, ארגונים ובודדים היא “לטמון את הראש בחול”, להמשיך בהתנהלות של “עסקים כרגיל” ולקוות שיהיה בסדר. אסטרטגיה פטאלית זו נובעת בראש ובראשונה מהיעדר ידע ומודעות בציבור ומדירוג לקוי של סדרי עדיפויות אצל מקבלי החלטות. קורס זה אינו מחייב ידע מוקדם בביולוגיה או אקולוגיה והוא מיועד לאנשים המעוניינים להרחיב את אופקיהם ולפקוח את עיניהם בכל הנוגע לאיכות הסביבה, מצב הטבע, תחזיות עדכניות לעתיד ואקטיביזם סביבתי.
קורס סמינריון.
הקורס יציג לתלמידים את עקרונות החינוך הסביבתי ואת מטרותיו. במהלך הקורס יחשפו הסטודנטים למגוון של פעילויות של חינוך סביבתי בארץ ובעולם, ולכלים המשמשים לפיתוח מנהיגות קהילתית סביבתית, וילמדו ליישמם במסגרת עבודת מחקר מונחית. נושאי הקורס:
  1. גישות שונות לחינוך סביבתי.
  2. מטרות החינוך הסביבתי.
  3. כלים בחינוך סביבתי: פליאה, חקר, חשיבה ביקורתית, פיתוח עמדות כלפי הסביבה.
  4. היכרות עם תכניות חינוך בינלאומיות לחקר הסביבה.
  5. כוחה של קהילה: מעורבות הקהילה בפרויקטים סביבתיים.
  6. דילמות סביבתיות: נושא מחולל מעורבות סביבתית בקהילה.
  7. חינוך סביבתי במערכת החינוך הפורמלית.
  8. פעולות חינוך סביבתי, המונהגות על ידי גופים ממשלתיים וירוקים.
  9. יזמות סביבתית ככלי בחינוך סביבתי בקרב בני נוער.
ניתוח תלת-ממדי (3D Analyst) נותן מגוון אפשרויות נוספות למשתמשים בהשוואה ל – GIS בסיסי.

 האפשרויות האלה כוללות:

א) ייצוג קווי גובה טופוגרפיים, בניינים, מקורות זיהום אוויר ומים, כל זאת כמודלים תלת-ממדיים שמאשרים את הניווט בזמן אמת.

ב) ניתוח טופוגרפי מסוגים שונים, לדוגמה: ניתוח הפניות (צפון, דרום וכו’), ניתוח שיפועים (slope rendering), ניתוח הצללות (hill-shading) וניתוח ראות (visibility analysis).

ג) חישוב הנפחים לעבודות עפר.

ד) חיפוש אחר השבילים הטופוגרפיים התלולים ביותר (visibility analysis) .

אפשרויות אלו יכולות לעזור למתכננים ולמקבלי ההחלטות בחיפוש אחר האתרים המתאימים במיוחד לצרכים שונים – דיור, תעשייה, וכו’. כמו כן, הן גם יכולות לעזור בהצגה היעילה ביותר של פרויקטים בתחום תכנון ובנייה ומחקרי ביצוע.

הקורס יגדיר ויפרט את המרכיבים, העקרונות והתופעות הבולטות של פיתוח בר-קיימא: סביבתיות, כלכליות וחברתיות. הלימודים יתרכזו במטרות כלליות של פיתוח בר-קיימא (sustainable development goals (SDGs ודרכי השגתן; קריטריונים כמותיים ואיכותניים של פיתוח בר-קיימא; אסטרטגיות הפיתוח אשר מצמצמות את הנזקים הסביבתיים והחברתיים של הפיתוח ואי-שוויון מרחבי. בנוסף, הקורס יגדיר ויפרט את התיאוריות והפרדיגמות העיקריות של פיתוח בר-קיימא והתפתחות התחום, מהתיאוריה של מלתוס ועד תיאוריות מודרניות של ביטחון סביבתי, ערים חכמות וערים ביו-מורפיות.
קורס סמינריון.
בארץ צפופה כמו ישראל, היציאה אל הטבע הינה לא פחות מהכרח. הרווחה שלנו (well being, שלומות בעברית), כפי שהוגדרה ע”י ה OECD [1], משקפת מכלול של גורמים המשפיעים על הרווחה האנושית, כגון איכות סביבה, תרבות, בריאות פיסית ובריאות נפשית. ספרות נרחבת מצביעה על החשיבות הרבה שיש לשהייה באזורים ירוקים, ועל התרומה שיש לפעילות ספורטיבית בחיק הטבע לבריאותו הנפשית והפיסית של האדם. יש, לפיכך, מקום להניח שגם ליערות בישראל יש תרומה חיובית למגוון היבטים של רווחה. אחת המטרות העיקריות של היער בישראל, כפי שהוגדרו, לדוגמא, ע”י הקק”ל, היא אספקת שירותי נופש, טיולים ובילוי בחיק הטבע. [1] OECD (2019-1) Measuring Well-being and Progress: Well-being Research. http://www.oecd.org/statistics/measuring-well-being-and-progress.htm
הקורס מספק היכרות עם עולם הכתיבה המדעית והפרסום המדעי. הסטודנטים ילמדו במהלך הקורס איך לבנות מאמר מדעי טוב, איך לארגן את הטקסט והנתונים בצורה נכונה והחשוב מכל- איך לספר סיפור מעניין מבלי לעייף או לשעמם את הקורא. הכלים והטיפים שינתנו במהלך הקורס יסייעו לסטודנטים בתהליך הכתיבה, ההכנה וההגשה של מאמר מדעי וכמו כן בהתמודדות עם הערות עורכים ושופטים. במהלך הקורס ינתנו מספר מטלות כתיבה ותרגילים. בסיום הקורס תינתן מטלה מסכמת.
כיצד בוחרים מקום לתחנת כח או מזבלה חדשה? מה הוא ‘צדק סביבתי’? כיצד משפיעים גודל העיר וצורות הבנייה על צריכת האנרגיה? מדוע קרקע עירונית עולה יותר מקרקע חקלאית? כיצד משפיעים גורמים מרחביים וסביבתיים (קירבה לצירי תנועה, אזורי תעשייה, זיהום אוויר, רעש וכו’) על מחירי נדל”ן בערים הגדולות? הקורס יתמקד במתן תשובות לשאלות אלה ואחרות, הקשורות לפיתוח ותכנון עירוני, אזורי וסביבתי. הוא יגדיר ויפרט את המרכיבים, העקרונות והתופעות הבולטות של המיקום מבחינה אזורית, סביבתית, כלכלית וחברתית. הלימודים יתרכזו בקריטריונים כמותיים ואיכותיים של מיקום ואסטרטגיות, המאפשרות לצמצם את ההשפעות השליליות של מיקום לא מוצלח. בנוסף, יגדיר הקורס ויפרט מושגים ופאראדיגמות עיקריות של מיקום: כגון: ‘עיר קומפקטית’, ‘יעדוי קרקע מקומיים בלתי רצויים’ (‘Locally Undesirable Land Uses- LULU’), ‘צדק סביבתי’, ‘קוטב הצמיחה’ וכו’.

This course introduces mathematical programming and modeling approach for environmental systems analysis.  Optimization methods will be applied for water resources and environmental systems management, resources conservation, and pollution control.

By the end of the course students will be able to model and optimize environmental systems for a set of constraints and objectives as well as performing sensitivity analysis of decisions.  Moreover, the course will cover concepts of tradeoff, non-inferior sets, and multi-objective optimization with particular emphasis on problems with conflicting objectives such as economic and environmental concerns.

Course Outline

What is environmental system analysis? Introduction to mathematical programming Objective function Constraints Decision variables Typical types of optimization models Linear programming Graphical solution Simplex method Sensitivity analysis: shadow price/ reduced costs Excel Solver Formulate optimization problems Solve optimization problems Analyze results Case studies Water resources systems Environmental systems Mutli-objective optimization Analysis of regulatory policy and programs Case studies Water resources systems Environmental systems

קורס סמינריון.
קורס קדם נדרש – ‘שימושי ממ”ג’ 213.4011.
מטרת הקורס הינה רכישת מידע ומיומניות של שימוש בשיטות סטטיסטיות מתקדמות בממ”ג, הכוללות: מדדי “דמיון מרחבי” (מדד Hot Spot Analysis, S’MORAN), שיטות הרגרסיה המרחבית (Spatial Error & Geographically Weighted Regression LAG), חישוב וכיול של מודלים של אינטרפולציה מרחבית.

שקלול הציונים

במסלול א’ עם כתיבת עבודת גמר מחקרית – תיזה

קורסי מ”א ללא קורס סמינריון וללא קורסי השלמות – 40%
עבודה סמינריונית אחת – 10%
עבודת גמר מחקרית – 50%
סך-הכול  100%

במסלול ב’ עם כתיבת פרויקט גמר     

קורסי מ”א ללא 2 קורסי סמינריון וללא קורסי השלמות – 50%
שתי עבודות סמינריוניות – 20%
פרויקט בין תחומי/בחינה – 30%
סך-הכול 100%